ברוך היקר, מוצאי יום הכיפורים תשל"ו

ברוך היקר, מוצאי יום הכיפורים תשל"ו

מוצאי יום הכיפורים תשל"ו (14 בספטמבר 1975)

ברוך היקר,

המצב היום דורש מבחן אמיתי של אמונה. במלכים ב, (יט, ז) חזקיהו מבקש מישעיהו להתפלל שה' יעזור לו במלחמה נגד סנחריב. הנביא אומר לו: "הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו".

הרד"ק שואל:

"אבל נבואת המגפה לא אמר להם ישעיהו בפירוש. ואין לשאול טעם למעשה הא-ל יתברך כי ה' נורא עלילותיו למה לא נגפו אז, אלא עד שהלך להילחם עם מלך כוש ואח"כ שב לירושלים..."

הרד"ק מביא שתי סיבות אפשריות [למה ה' לא נגף את מחנה אשור אז]. נראה שהתשובה ברורה לפי הכתוב בישעיהו כ:ה: "וחתו ובושו מכוש מבטם ומן מצרים תפארתם". וזה לשון רש"י שם: "כל המביטים ומצפים על עזרת כוש והמתפארים במשען מצרים". אילו השמיד הקב"ה את אשור מיד, בזמן שכוש ומצרים, בעלי בריתם של ישראל, היו עדיין בלתי מנוצחים, לא היו מבינים ישראל שבעלי ברית הם משענת חסרת תוחלת וחלשה. [כדי לחזק תודעה זו] היה צורך להשמיד את בעלי הברית על ידי אותו אויב שאיים על ישראל. כך גדלו בעיני ישראל כוחו של האויב והפחד ממנו (ראה ישעיהו כ:ו).

כשהשמיד ה' את האויב שהשמיד את בעלי הברית שישראל סמכו עליהם, הם הבינו באמת.

ובדורנו, דור של קטני אמונה, יהיה מצב נואש וחסר תקווה כל כך, עד שהנסים של ישועת ה' יהיו ברורים לכל ישראל.