לילדיי היקרים לי כנפשי, [בית מעצר]
ג' בסיוון תש"מ (18 במאי 1980)
[בית מעצר][1]
לילדיי היקרים לי כנפשי,
שוב אני נמצא הרחק הרחק ממחיצתכם, והפעם אני חושש שמלכות ההזלה יורדת עליי ביד חזקה ובחמה שפוכה.
אך אל דאגה – "חזקו ואמצו, אל תיראו ואל תחתו... כי עממי רב מעמו, עמו זרוע בשר ועמנו, ה' אלוקינו לעזרנו..."
אני לא יודע מתי אצא מפח זה שטמנו לי, אבל אבקש מכם שלא לדאוג. מלפני ה' משפטי יצא ועיניו תחזינה מישרים. אשרינו שבחרתי בחיי עולם ולא בחיי שעה, ומה טוב חלקי שנתפשתי על אהבת ישראל וקידוש שם שמים. ובמיוחד מה נעם גורלי באשר אני משתכל בנחת ובתפילת הודיה לאבי שבשמים שהחיינו וקיימנו לגדל ילדים כמוכם.
טובה וציפי, איך אני גאה בכן! בנותיי החינניות הצדקניות, שלא רק התפתחתן בתורה ובמעשים טובים, אלא שהקב"ה, המזווג זוגות, בירך אתכן בבעלים מלאים וגדושים בתורה ובמעלות טובות. מה יכול אדם לבקש מבוראו יותר מזה! בעזרת ה' תבנו בתים בישראל – בתי כהונה (במובן "שרים" – עיין שמואל ב, ח,יח) ובתי מלכות – שיהיו להוד ולתפארת ותמשיכו את השרשרת הנהדרת של משפחתנו.
ושוב, העיקר, אל תתנו לדאגה ולדיכאון לדרוך כף רגל בבתיכן. רק שמחה, רק ביטחון, רק תקווה. העצב מבריח את השלמות ואת היכולת לעבוד את ה' כראוי.
וברוך, התלמיד החכם שלי, העושה ימים כלילות ולילות כימים, והספר לא מש מידו ומפיהו. כאשר היית ילד קטן, אמרתי לך שדורנו צמא לגדולי תורה שהם גם גדולי ההשקפה. תמשיך בדרכך, תתגדל בתורה
ובמידות טובות – אהבת ה' ואהבת הבריות. גם לך אני אומר: בלי דאגה לפרנסה. וידועים דברי "דעת זקנים" על הפסוק "ומקנה רב
היה לבני ראובן וכו'" (במדבר לב, א) וז"ל: "לפי שהיו עשירים ביותר, חיבבו ממונם... וישבו להם חוץ לארץ ישראל ולפיכך גלו תחילה לכל השבטים... וזה שכתוב: 'כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים'. כלומר, כל מה שהאדם עמל ויוצא בסחורה והולך ממזרח למערב ודוחק את השעות להתעשר, אינו נעשה עשיר בשביל זה ואפילו ילך במדבריות ואל ההרים... כלומר שאין האדם מתרומם בזה כי אלקים שופט – זה ישפיל וזה ירים, נוטל נכסים מזה ונותנם לזה..." עיין שם באריכות. בקיצור, לך בכוחך זה והושעת את ישראל.
ואחרון אחרון חביב, בנימין, בנימין, בני הצעיר, בינינו נמתיק סוד, הדברים שאמרתי לך ושאני רואה השרישו שרשים, ואיך אני מלא שמחה כשאני רואה אותך – שהקב"ה חנן אותך בראש פתוח – אכן מתפתח ומקיים את הפסוק "ושים דרך אראנו בישע אלוקים", ועל זה אמרו חז"ל: "כל ה'שם' (כלומר, מודד ומחשב) אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר: 'ושים דרך וכו' – אל תקרי 'ושים' אלא 'ושם'".
תמשיך לדור באוהלי תורה ותגדל בהשקפות ובערכים. העולם אמנם גשר צר והוא עולם מפחיד וסביב סביב עומדים כוחות הרע, אך אל תירא מפחד פתאום ואל תברח מההתמודדות, כי לכך נוצרת. אם תעבוד את ה' בשמחה וביראה – אז תלך בגיא צלמות ולא תירא כל רע.
ולכולכם – טובה, ציפי, ברוך ובנימין ולחתניי היקרים לי מוטי ומשה – חזקו ואמצו! "כי אתה תאיר נרי ה' אלקי יגיה חשכי כי בך ארוץ גדוד ובאלקי אדלג שור", "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל". בברכת אבא מאושר,
[1]הרב כהנא נעצר במעצר מנהלי בכ"ז באייר תש"ם (13 במאי 1980)והועבר לכלא מעשיהו ברמלה בז' סיוון (22 במאי). המעצר המנהלי הסתיים בכ"ה באב (7 באוגוסט), אך הרב נשאר במאסר עד ה' בטבת תשמ"א (12 בדצמבר 1980)בגלל עונשי מאסר אחרים.
© כל הזכויות שמורות