• דף הבית >
  • ספרים >
  • נאום בעת הדיון על הצעות לסדר היום - הסכנה הדמוגרפית המאיימת על העם היהודי י"א סיון תשמ"ו (18.6.86)

נאום בעת הדיון על הצעות לסדר היום - הסכנה הדמוגרפית המאיימת על העם היהודי י"א סיון תשמ"ו (18.6.86)

נאום בעת הדיון על הצעות לסדר היום - הסכנה הדמוגרפית המאיימת על העם היהודי י"א סיון תשמ"ו (18.6.86)

נאום בעת הדיון על הצעות לסדר היום - הסכנה הדמוגרפית המאיימת על העם היהודי
י"א סיון תשמ"ו (18.6.86)

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כחודש ימים ראתה הממשלה לנכון להקדיש חלק מישיבתה השבועית לבעיה מדאיגה. מהי הבעיה המדאיגה? אני מצטט מהחלטת הממשלה: "האטה בגידול האוכלוסייה של מדינת ישראל". למעשה, בגלל פחד נפשי, הממשלה לא דייקה. מה שהדאיג ומדאיג את היהודים בממשלה אינה ההאטה בגידול האוכלוסייה, כי אם ההאטה בגידול האוכלוסייה היהודית. ובכן, ובלית ברירה, בסעיף השני של ההחלטה מופיע: "הממשלה מחליטה לנקוט מדיניות אשר תחתור, בין היתר, להבטחת רמה נאותה של גידול האוכלוסייה היהודית".

באמת בעיה מדאיגה שגרמה כאב ראש ודאגה לשרים, לחברי כנסת, למשכילים מתקדמים.
פרופסור מהאוניברסיטה בירושלים מוציא סקירה מדאיגה המזהירה מפני משבר הדמוגרפיה בגלות ובארץ. הפרופסור מודאג.

עיתון "הארץ" מדפיס את הסקירה הזאת תחת הכותרת "משבר הדמוגרפיה של העם היהודי". עיתון "הארץ" מודאג.

השר גד יעקבי כותב מאמר של דאגה בשם "הדמוגרפיה והדמוקרטיה", ואומר: "רק קלי דעת יכולים להתעלם ממשמעותן לאורך ימים". השר מודאג.

חבר הכנסת נחמיאס העלה הצעה לסדר-היום על הבעיה של גידול האוכלוסייה הלא-יהודית בגליל, והוא קובל על העובדה שהיום לא-יהודים הם רוב באזור הרגיש הצפוני. חבר הכנסת מודאג.

ואכן, התמונה של אחוז היהודים בישראל ההולך ומתמעט היא תמונת אמת. כולנו מודאגים. כי זאת התמונה: שיעור הגידול, שיעור הילודה אצל היהודים הולך ונחלש. העלייה, שהיא הסיבה היחידה לכך שהיום יש עדיין רוב יהודי בארץ, לא רק מצטמצמת כי אם נעלמת. והירידה מהארץ הופכת לזרם מדהים.

זאת התמונה המחרידה המניעה את ראש הממשלה, אב לשלושה ילדים, לקרוא לכל משפחה בארץ להוליד לפחות ארבעה ילדים. זאת התמונה המדירה שינה מעיניהם ותנומה מעפעפיהם של שרים, חברי כנסת ואישי ציבור. ודאי שזאת תמונה מחרידה ואמיתית. ומי שעולה לכאן רק כדי לבכות ולבכות אותה, רק מבזבז את זמננו.

מי שדורש הגברת הילודה בקרב היהודים, הגברת העלייה היהודית מהגלות, הפסקת הירידה מהארץ, יודע היטב שכל אלה הן רק חלומות באספמיה, אשליות סרק. לא עולים, יורדים. אין ילדים, רוצים לעשות חיים בדיזנגוף. רק דבר אחד יציל את המדינה, את מדינת היהודים, מהאיום הממשי של הפיכה למדינה דו-לאומית ולאחר מכן, חס ושלום, למדינה שבה רוב לא-יהודי.

אך קודם לכן, לפני שאדבר, אני חייב להביע את תמיהתי על הדאגה גופא מצד מתקדמים, נאורים, הומניסטים ובמיוחד דמוקרטים. חברי הכנסת, דומני, חוששני, שאני מריח מדאגה זו, דאגה מסכנת עליית אחוז הלא-יהודים כאן בארץ, ריח של גזענות, רחמנא ליצלן. חברי הכנסת, יש כאן צביעות של הממשלה, של השרים, של הכנסת, של הדמוקרטים כולם. יהיה רוב ערבי, אז מה? הדמוקרטים אינם דמוקרטים, הם רמאים, הם חושבים לעשות צחוק מן הערבים. מלים יפות: דמוקרטיה, חבר הכנסת תופיק טובי; שוויון, חבר הכנסת דראושה. בלבבם רק חרדה שמא ייהפך הערבי בן המיעוטים שווה הזכויות, המתוק, לערבי בן הרוב, המר. בזים הם לערבים, בזים הם. הם חושבים שהערבים הם טיפשים. לא ולא, הם אינם טיפשים כלל, וכל ערבי שקורא את החלטת הממשלה הדמוקרטית, את המאמר של השר הדמוקרטי, את כל הדאגות של הדמוקרטים, מתקומם.

חברי הכנסת, מה, לדעתכם, מרגיש ערבי בישראל כאשר הוא שומע על דאגה בממשלה נוכח הסכנה, שמא הערבים עולים עלינו במספרם? מה, לדעתכם, חושב הערבי כאשר הוא פותח את הביטאון של ההסתדרות בירושלים מאדר ב' התשמ"ו, מרס-אפריל השנה הזאת, וקורא את המאמר תחת הכותרת: "החוג היהודי-ערבי מגנה כהניזם יהודי", ובאותו גיליון, בעמוד הראשון, הוא קורא: "בשנת ‎2010 יהיו יותר ערבים מיהודים בירושלים", ובגוף המאמר של ההסתדרות כתוב: "אין ספק כי נתונים אלה צריכים להדאיג את הממשלה"? אה, אם זה לא כהניזם, אין כהניזם בעולם.

צביעות יהודית, בוז כלפי הערבים, וכאן טמון האסון, כאן טמון המחסום לפתרון: הסכיזופרניה, השקר, הניגוד, הסתירה בין הציונות התובעת מדינה יהודית, מדינת היהודים, לבין הדמוקרטיה המערבית התובעת שוויון מוחלט לכל אזרח באשר הוא בן אדם, יהודי, ערבי - מה בין לבין - הדורשת כי כל מי שיהיה לו רוב הוא יקבע את המדיניות, הוא יקבע את המדינה. סתירה זו ראתה את אור העולם הישראלי כבר במגילת העצמאות.

שמעתי שביולי עומדים להוציא בול, שעליו המלים "לא לגזענות" ובו ציטוט מהמגילה: "שוויון זכויות מדיניות וחברתיות לכל אזרח ללא הבדל בין גזע, לאום - - -" וכל זה. שאלתי לשר התקשורת המלומד והמשכיל והסכיזופרני היא: מה עם כל הסעיפים באותה מגילה המפטפטים על העם היהודי, ובעיקר הסעיף שקובע "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל"? זה לא יופיע בבול. אנחנו עומדים להוציא בול כזה.

ובכן, רבותי, בסופו של דבר כולכם תצטרכו להחליט. הזמן יכריח אתכם, כאשר כל הפתרונות המגוחכים ייכשלו וכאשר אחוז הערבים יגיע לשליש, לא רק בגליל אלא גם במשולש ובוודי-ערה יהיה רוב ערבי. וכאשר המציאות של צפון-אירלנד תגיע לכאן, כולכם תהיו כהנא. אך אז יהיה מאוחר מאוד, אז תהיה כאן מלחמה עקובה מדם, חס ושלום, ואז נבין שכהנא אכן צדק.

חברי הכנסת, רק פתרון אחד לפנינו כדי להציל את המדינה היהודית האחת שיש לנו: חילופי אוכלוסין. החלק הראשון בתהליך זה כבר התחיל בשנת התש"ח, כאשר הבאנו ארצה 800,000  יהודים  מארצות ערב. זה היה השלב הראשון. רבותי, חייבים אנחנו להגיע היום לשלב השני: יהודים לציון, ערבים לערב. לא יהיה שלום, אבל תהיה מדינה יהודית.

סגן שר העבודה והרווחה ר' פנחסי:
-------------------------------
....
המדיניות הדמוגרפית שהצענו לממשלה מבוססת על כיבוד זכות המשפחה לקבוע את מספר ילדיה מצד אחד, ומצד שני על זכות המדינה לנסות ולהשפיע בכיוונים הרצויים לה.

המדיניות הדמוגרפית, אשר התקבלה על-ידי הממשלה, מטרתה להבטיח כי פעולות הנערכות על-ידי משרדים וגופים ציבוריים בתחומי הבריאות, החינוך, העבודה והרווחה, הפיתוח הכלכלי ועוד, שיש להן השפעה על גידול האוכלוסייה ושאר ההיבטים הדמוגרפיים יכוונו על-ידי המרכז לדמוגרפיה שבמשרדנו. המרכז לדמוגרפיה גם ירכז ועדה שהקימה הממשלה, ותפקידה יהיה להגיש הצעות מפורטות לפעולה בנושא הדמוגרפיה.

המדיניות הדמוגרפית שהצענו לממשלה תהיה בנויה על הכוונה, תיאום ונקיטת אמצעים העשויים להשפיע על גידול האוכלוסייה, כגון: עידוד להקמת משפחות ורצונן בילדים, חיזוק המשפחות והסרת מכשולים מדרכן, מניעת הפלות מיותרות.

חברי הכנסת, אף שאינני מסכים עם חלק חשוב בהנמקות של חבר הכנסת כהנא להצעתו, לאור חשיבות הנושא שהוא העלה לקיום עם ישראל ולחיזוק המשפחות ברוכות הילדים, הריני מציע לדון בשתי ההצעות של המציעים במליאת הכנסת. תודה.

היו"ר ד' תיכון:
---------------
תודה. חבר הכנסת שבח וייס, אם אני אפריד את שתי ההצבעות, זה יענה על הציפיות שלך?

שבח וייס (המערך):
-----------------
לא.

היו"ר ד' תיכון:
---------------
בבקשה.

שבח וייס (המערך):
-----------------
אדוני היושב-ראש, ההצעה שהציע חבר הכנסת כהנא איננה מקובלת על רוב הכנסת.
על כן אני תמה כיצד הממשלה מאמצת אותה. אני רוצה להזכיר לחברי סגן השר, שהסכמה להעביר הצעה לוועדה כמוה כהכרה ברובה או בעיקרה. אלה הם כללי המשחק הפרלמנטרי.

סגן שר העבודה והרווחה ר' פנחסי:
-------------------------------
לא הצעתי להעביר את ההצעה לוועדה.

היו"ר ד' תיכון:
---------------
הוא הציע לקיים דיון במליאה.

שבח וייס (המערך):
-----------------
או לקיים דיון במליאה, זהו אותו דבר מבחינתנו. לו היה אפשר לעשות חילופי אוכלוסייה על סמך הסכמה וכן הלאה - אני מכיר מעט מאוד אנשים בעולם שלא היו מוכנים להגיע להסדר מוסכם, והיו דברים מעולם בהיסטוריה. אבל חבר הכנסת כהנא הרי יודע שבנסיבות הפוליטיות, הגיאו-פוליטיות והאידיאולוגיות הקיימות כאן, לא מדובר על דבר כזה.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
נכון, נכון מאוד.

שבח וייס (המערך):
-----------------
מדובר בעצם על הצעה לחילופי אוכלוסייה חד-צדדיים, לפינוי. אני מוכרח לומר, ששמעתי קולות דומים מאוד גם מפי הפרופסור יובל נאמן בוועידת התחיה, וגם הם נראו לי מסוכנים, בלתי ניתנים להגשמה, ובנתונים של חוסר הסכם, גם בלתי מוסריים.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
לאט לאט אתה תגיע לזה.

שבח וייס (המערך):
-----------------
מפלגתי ותנועתי גורסות, שמול הבעיה הדמוגרפית, הפתרון המדיני צריך להיות מושתת על פשרה טריטוריאלית. הפילוסופיה של תוכנית-אלון עדיין עומדת במרכז תוכניתנו - - -

יהושע מצא (הליכוד):
-------------------
תדע לך שהיא זהה כמעט לתוכניתו של כהנא - הפרדה בין יהודים לבין ערבים.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אתה רואה?

שבח וייס (המערך):
-----------------
חברי, חבר הכנסת מצא, אני אסביר לך. תן לי להסביר את המצע שלי. זה לא דומה כלל ועיקר, ההבדל הוא עצום. אנחנו, מתוך חוסר רצון לקיים כאן מדינת אפרטהייד, מוכנים לוותר על שטחי מולדת היסטורית. זה דומה?

על כן, בנסיבות האלה ובמסגרת כללי המשחק הפרלמנטרי המקובלים, אני מציע להסיר את הצעתו של חבר הכנסת כהנא מסדר-היום.

היו"ר ד' תיכון:
---------------
תודה. אנחנו מפרידים כמובן בין שתי ההצעות בעת ההצבעה, ונצביע תחילה על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת שאקי.