נאום בעת הצעה לסדר היום בענין הקואלציה בקרית ארבע אב תשמ"ה (24.7.85)
נאום בעת הצעה לסדר היום בענין הקואלציה בקרית ארבע
אב תשמ"ה (24.7.85)
מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
גברתי היושבת-ראש, כנסת
נכבדה, יללת התנים, השמאלנים עוכרי ישראל, תוקעי סכין בגב האומה, נשמעת: בואו שכם
אחד לעזרת העם, העם הערבי בקריית-ארבע.
עוד זוג יהודי נעלם, ובכך מצטרפים
עוד שניים לרשימה האדומה של יהודים שנרצחו או נעלמו בתוך ארץ-ישראל. אין שבוע כמעט,
אין יום, שידו של ישמעאל, אותו ישמעאל שעליו נאמר בתורה: "והוא יהיה פרא אדם, ידו
בכל ויד כל בו", אינה מורגשת על גופנו, על חיינו, על מדינתנו. ידו בכול, וחבל, חבל,
שיד "כל", היד היהודית הנוקמת איננה בו. והשרצים השמאלנים מבכים את הערבים
בקריית-ארבע.
המדינה מתפוררת לפנינו, ותחושה איומה עוברת על העם היושב
בציון, דיכאון, מרה שחורה, הרגשה איומה שאסון נורא מרחף על ראשינו. המדינה מתפוררת
- מכף רגל ועד ראש, אין בו מתום. השמלאנים, מה מעיק להם? - כהנא המציק לערבים
המסכנים בקריית-ארבע.
יהודים נרצחים בתוך מדינתם, ילדים, נשים, חיילים.
ילדים נדקרים לאור היום בירושלים; זוג נרצח בבית-שמש; חייל בטרמפיאדה; פחד ואימה
שוררים בחלק ניכר של הציבור, כאשר הורים, אמהות, לא נותנים לילדיהם לצאת לטייל,
להסתובב בערבים בגלל הערבים. העם שיצא מהגטו הגלותי הקים לו גטו חדש בציון. הציונות
שקמה לשחרר את היהודים מפחד הגוי בגלות הקימה מדינה של תושבים המפחדים מהגוי בארצם.
ילד בן שבע מאבד רגל בנווה-יעקב בירושלים, וסבא בן 70 מספיד את נכדו החייל
בראש-העין.
וכאשר קמים יהודים שכואב להם דם יהודים, שנמאסו להם החולשה
והאימפוטנטיות של ממשלת הזוג-המוזר, שמקנאים את קנאת ה' בנקמה נגד אויבנו המושבע -
הערבי - גוזרים עליהם, על המכבים של ימינו, על אנשי רזיאל של דורנו, גזר-דין של
מאסר עולם. אוי לעוף הטמא שמנהיג את האומה, אוי לגמד שפעם לחם לידו של יאיר שטרן
ושהיום למד להפנות את הלח"י.
ניצחונם הכי גדול של מחנה השמאל, עוכרי ישראל,
הוא הצלחתם להחדיר רגשי אשמה לתוך המחנה הלאומי. היום פשוט אי-אפשר להגיד את המלה
"ערבי". וברור שרק גזעני יעז לדבר על סכנה הערבים. ואין צריך לומר שרק פאשיסט
מפושסט יאזור חוצפה ויציע הצעות כדי לטפל בסכנה של הערבים.
על רקע זה הגיעו
היום פלוגות הסערה של השמאל הפאשיסטי לכנסת בניסיון למחוק את בחירתם של יותר מ-24%
של הבוחרים בקריית-ארבע. לא אשפיל את עצמי ולא אדבר על צעדי הליכוד בעניין זה,
הליכוד שכבר שכח את ימיו בשנות ה-40 כאשר בן-גוריון אמר: עם כולם אלך, אבל לא
עם בגין ולא עם מק"י. היום השר דוד לוי קם ואומר: תלכו עם כולם, אבל אל תלכו עם
כהנא.
רבותי, זה לא יעזור לכם. אם דוד לוי יצליח לסכל את ההסכם בקריית-ארבע,
הוא ייתן לנו עוד חמישה מנדטים, כי בכל אספת-עם אזכיר לבוחרי הליכוד מה עשה אדון
לוי, ואז יבין השר למה ציווה הקדוש ברוך הוא על הלוי לשרת את
הכוהן.
בקריית-ארבע דרשנו להוציא את הפועלים הערבים ולהחליפם ביהודים.
גזענות? יהודים, בשנות ה-30 כאן היינו עדים למאבק אלים מצד פועלים יהודים,
בהנהגת תנועת העבודה ומועצת פועלי ארץ-ישראל, למנוע פיסית את כניסתם של פועלים
ערבים למקומות עבודה. בעיתון "דבר" מיום 28 במרס 1934 נכתב: המאמץ המשותף של
הפועלים, המשקים, פועלי הבניין, החרושת, למנוע בעד הכנסת פועלים ערבים לשרון. איזו
גזענות..
ביאליק מדבר, חיים נחמן ביאליק: הכיבוש הגדול של עשרות שנים, המבצר
הלאומי הגדול, העבודה העברית, הולך ונחרב לעינינו. ואין אנו שואלים את עצמנו מה
נעשה מחר ביום פקודה וסכנה כשפועלים נוכרים, קרי ערבים, ימלאו את מושבותינו, מי
יעמוד לנו? מי יגן עלינו ביום סערה ושואה? ביאליק - גזענות אולי? אני עם
ביאליק.
הייתי יכול להסתפק בנימוק זה: עבודה עברית בקריית-ארבע. אני יכול
למנות כמה יהודים עובדים היום מטעם המועצות באום-אל-פחם, בטייבה, בטירה, בסח'נין,
בחברון ובשכם.
אני יכול להזכיר לכם את תשובתם של בעלי חברת החשמל
במזרח-ירושלים, כאשר נתבקשו לפני חודש ימים על-ידי השר שחל להעסיק יהודים. מה אמרו?
הייתי יכול לשאול כמה ערבים עובדים כאן בכנסת, אבל אינני מסתפק במועט. אני אדם
הגון, לא רמאי, אני לא רוצה את הערבים בקריית-ארבע בגלל הסכנה שהם מהווים, סכנה,
סכנה לביטחונה של הקריה, סכנה לחייהם של התושבים.
לפני שבוע ניסו ערבים,
שהגיעו לאזור התעשייה בקריית-ארבע, לחטוף יהודייה.
זה היה בעיתון. אני לא רוצה
אותם באזור התעשייה. בכל בוקר, בכל יום, צעירות באות אל תנועת "כך" ומתלוננות
שערבים מסתובבים מסביב לאולפנה לבנות בקריית-ארבע.
אני לא רוצה אותם באזור
האולפנה. אני לא שונא ערבים, אני אוהב
יהודים.
מיכאל איתן (הליכוד):
--------------------
אילו יהודים אתה
אוהב?
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
אפילו אותך, איתן, אפילו אותך, וזה די קשה.
מכל מקום, אני עושה את המאמץ.
מיכאל איתן
(הליכוד):
--------------------
אל תשלח את האנשים שלך שיאיימו. ואל תקרא לי
"מתייוון" ותגיד שהמכבים - - -
מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
חס ושלום. אתה סתם
מסכן.
מיכאל איתן (הליכוד):
--------------------
חוץ מעצמך אתה לא אוהב אף
אחד.
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
בסדר, בסדר. וחייהם ושלומם של היהודים שלי
חשובים לי יותר משלוותם ומזכויותיהם של הערבים הצמאים לדם בחברון
ובקריית-ארבע.
אני רוצה לעשות הכול להוציא אותם מחיינו. לי לא טוב למות בעד
ארצנו. אני רוצה לחיות בה ובעדה. יהודים, דעו שאני רואה בקריית-ארבע צעד חשוב, הצעד
הראשון.
זה התקדים - נכון מאוד, זה התקדים להציל את העם הזה מהכנסת
הזאת.
האם שאלתם את עצמכם למה ניסה כהנא שלוש פעמים להגיע לכנסת ולא הצליח,
ועכשיו הגיע? אולי העם הזה הוא לא סתם טיפש, לא גזעני. אולי משהו כואב לו שאתם
אינכם יודעים ומבינים, אולי יש לו פה כאב. ללא ספק.
יהודים, דעו, העם אינו
טיפש. "עמך" הוא לא פשוט, הוא מבין. הוא מבין שוותד, מיעארי, דראושה - כולם לא
מסוגלים להזדהות עם מדינה יהודית. הם לא יהודים. מדינה שהוגדרה במגילת העצמאות
כמדינה יהודית, עם חוק השבות שחל רק על היהודים - איזו דמוקרטיה, איזה שוויון? הוא
לא מסוגל להסתכל עליה, אחמד הרצל. זה לא אחמד הרצל, זה
יהודי.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
אני מבקשת
לסיים.
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
בסדר. כולם
דיברו.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
גם אתה
דיברת.
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
אני לא דיברתי כמו שהם
דיברו.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
אתה לא דיברת עד
עכשיו?
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
אני לא דיברתי כמו שהם
דיברו.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
אל תתווכח אתי. יש לך רבע שעה. כולם שמרו על
הזמן, גם אתה.
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
בסדר. גם
אני.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
אני מבקשת
לסיים.
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
אני
מסיים.
היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
לא בהזדמנות זו אני מפלה אותך לרעה. אני מבקשת
לסיים.
מאיר כהנא (תנועת
כך):
---------------------
אני מסיים. הם מבינים שבזים להם השמאלנים
שחושבים: ניתן להם חשמל, אמבטיה ויהיו מבסוטים. אתה לא קונה את הגאווה הלאומית של
הערבי באמבטיה, בחשמל. הוא גאה, הוא מאמין שזאת ארצו.
משום כך, אני אומר, מה
שעשינו בקריית-ארבע הוא צעד היסטורי, ולא אתם תקבעו מה יהיה כאן. העם, העם - "עצו
עצה ותפר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל".
© כל הזכויות שמורות